סיכום גיבוש טיס 196
הסיכום יהיה ארוך והוא יחולק לכמה חלקים:
מהלך הגיבוש:
הערה: בין כל המשימות, הדיונים והחידות יש זמנים קצרים ולא ידועים ללמידת בד"חים ולתיזוזים היכולים לכלול תרגילי כוח הורדת ולבישת ציוד וכל מיני דברים שהמגבש רוצה לעשות.
בתחילת הגיבוש מגיעים לתחנת רכבת אופקים (אני הגעתי בעשר) שם מקבלים בקבוק מים שנשאר אתכם לכל הגיבוש וצמידים לצורך הרישום.
עולים על אוטובוסים מקבלים בד"חים קצרים על התייבשות, מכות חום, דרך פעולה בצבע אדום וכדומה ונוסעים כרבע שעה לבסיס חצרים. שם מתחילים לתת זמנים קבוצתיים קצרים כדי להכניס את כולם לעניינים (לאווירת גיבוש), מקבלים קסדה שגם היא נשארת אתכם עד סוף הגיבוש ועוברים את כל הבדיקות הרפואיות שלאחריהם מקבלים מדים, כובע, חגורה ומעיל.
לאחר מכן מחלקים לכיתות באופן די שרירותי. מוודאים שאתם לא מכירים אף אחד ושהמפקדים של הכיתה גם הם לא מכירים אף אחד, יוצאים יחד עם המחלקה המורכבת מארבע כיתות לצפות בסרטון הסבר על הגיבוש ומשם מתחלקים לכיתות. שם עושים התארגנות לגיבוש על זמנים הכוללות הכנת קוטפות עם המספרים למדים והשארת הטלפונים בשקית כיתתית וחלוקת בדחים. משם מסתדרים ב-ח' מחלקתית ומסדרים ביחד עם הסמל של המחלקה את השקית ציוד אישי. לאחר מכן חוזרים לכיתות ופה בעצם מתחיל הגיבוש האמיתי.
הגיבוש התחיל בדיון על האם קבלה למוסדות השכלה גבוהה צריכה להיות על פי ציוני בגרות בלבד.
דנים בנושא זה כמה דקות ובדיון הייתי פעיל ובנוסף דאגתי לגרום גם לאנשים שקטים יותר לדבר, ומשם מתחילים בהדגמות לדרכי הפעולה שהייתם אמורים ללמוד בבד"חים הקצרים שחולקו באוטובוס.
לאחר מכן חוזרים שוב פעם לאותו דיון ומתחילים הכנות לקראת ריצת ה-1000מ'. אחרי ריצת האלף חזרנו שוב לאותו הדיון רק שהפעם חילקו את הכיתה לשניים, כאשר כל קבוצה הייתה בדעה מנוגדת והייתה צריכה לשכנע את הצד השני, בשלב זה שמו אותי בדעה הפוכה לדעתי האמיתית ובכל זאת ניסיתי לדבוק בדעה שהמגבשים נתנו וניסיתי לשכנע את הצד השני.
לאחר מכן התקדמנו לכיוון המאהל וביחד עם כל המחלקה הכנסנו את התיקים האישיים למכולה וקיבלנו את הציוד לגיבוש הכולל: קיטבג, תד"ל, ווסט, 4 יתדות, 3 מקלות, יריעת אוהל, עט חפירה, מזרון ושק שינה.
כל הליך החלוקה הוא על זמנים.
משם חזרנו שוב לאותו נושא הדיון והפעם אמרתי לכל הכיתה שאני חושב שמחזירים לנו את הדיון כבר בפעם הרביעית בגלל שלא הגענו עדיין לתשובה חד משמעית ולכן עשינו סיכום זריז על כל מה שכבר אמרנו והגענו להחלטה כך שזו הייתה הפעם האחרונה שהתעסקנו בנושא זה.
אחרי הדיון עסקנו בחידת איינשטיין על סידור מקומות ישיבה של אנשים שלכל אחד יש מקצוע ושם קוד, לא הצלחנו לפתור את החידה אבל במהלך הניסון לפיתרון הצעתי רעיון שהמשיך איתנו להמשך הגיבוש ועזר לנו בהמשך לפתור כמה חידות איינשטין, שהיה להעמיד אנשים על כל איש המופיע בחידה שהתפקיד שלו הוא לזכור במדויק את הפרטים שאנו יודעים עליו עד כה.
משם המשכנו לארוחת ערב שלאחריה הלכנו למגרש המשחקים. הדבר הראשון שעשינו במגרש המשחקים היה לבנות מודל של מטוס מהחפצים שלנו ואלו שראינו בסביבה, התואם לסרטוט שקיבלנו על דף הן בנראות והן בקנה המידה, את הסרטוט עשינו פעמיים כאשר הפעם השנייה הייתה בשביל לשפר את המודל הראשוני ולהפוך את כיוון אף המטוס.
במשימה זו הייתי יחסית פעיל ולמרות שהמשימה הייתה קצת מבולגנות עמדנו בה.
המשימה השנייה הייתה להעביר את כל הקבוצה על קרש עץ מתנדנד כאשר אפשר לאזן אותו בעזרת חבל אבל צריך להיזהר משום שהיעזרות בחבל מקרבת את בול העץ לקיר בטון שאסור לגעת בו.
במשימה זו לא הייתי כל כך פעיל.
אחרי שתי התחנות במגרש המשחקים חזרנו לאזור המאהל התנסינו בבניית אוהלי סיירים והלך לי יחסית טוב, קיבלנו דפי הסבר על מה זה תחקיר ואחר כך אני העברתי (המגבשים בחרו) לקבוצה שיעור של חמש דקות על מה זה תחקיר.
אחרי זה לקחנו את הציוד האישי: שק שינה ומזרון והלכנו לאולם לישון. בלילה הזה לא הייתה הקפצה.
היום השני התחיל קצת לפני הזריחה
כאשר הלכנו לאזור המאהל שם החלפנו את הציוד האישי בווסט והתד"ל בו נמצאים שאר הפריטים והלכנו לכיוון הגבעה. הגבעה זהו אזור עם מגדלי חול קטנים לצורך מילוי שקים ומדרון לא ארוך עם שיפוע סביר (לא דיונה הרצפה היא מאדמה קשה).
בגבעה עשינו תרגיל קצר של "צוקון" בהליכה המורכב משני חלקים:
החלק הראשון היה לשפוך את החול בסוף כל סיבוב לערימה אישית והוא נחדל אחרי 5 סבבים,
והחלק השני גם נחדל אחרי 5 סבבים אבל בו נדרשנו לעשות גם ערימה אישית וגם קבוצתית.
בתרגיל זה בחלק הקבוצתי חילקתי את המספר השקים שלי שווה בשווה בין הערימה הקבוצתית והאישית.
משם חזרנו לאזור המאהל לארוחת בוקר, קיבלנו מנות קרב ששמרנו עד הצהריים וקיבלנו דיון נוסף על האם ויקיפדיה הוא מקור מידע מהימן.
הדיון הזה היה דומה לקודם וגם בו אחרי מספר דקות של דיון התחלקנו לשתי קבוצות בדעות מנוגדות ומטרתנו הייתה לשכנע את הקבוצה השנייה, התרומה שלי לדיון שוב הייתה גדולה הן מבחינת הדעות והן מבחינת הסדר של הדיון.
לאחר הדיון המשכנו לחידה של צורות שבה 5 חברי כיתה פותרים את החידה והשאר מסתובבים סביבם עם קרש של 110 קילו, הגענו למשימה באיחור בגלל הדיון שעשינו לפני ולכן לא היינו שם הרבה זמן ולא הצלחנו לפתור את החידה.
לאחר מכן עברנו למתחם אוהלים אחר שהיה ליד מגרש המשחקים שם התחלנו בתרגיל של סימון נקודות ציון שקיבלנו על גבי מפה בגודל 10X10 שסרטטנו באדמה ולאחר מכן חולקנו לשלוש קבוצות והיינו צריכים לעבור כל קבוצה בין כל הנקודות בלי להיפגש אחד עם השני כאשר בכל נקודות עלינו להמתין זמן שונה.
החלק השני של המשימה היה מסובך, לא הצלחנו אותו והמגבשים המשיכו ממנו בלי להתעכב יותר מידי, במשימה זו החלוקה בקבוצה הייתה די שווה מבחינת התבלטות וכל אחד עבד על אזור אחר של נקודות.
לאחר מכן חילקו את הכיתה לשניים וכל קבוצה קיבלו מכ"ם המכיל קווי שדי ראיה מנקודה אחרת והמגבשים הקריאו לכלל הכיתה פרטים על תקיפה שהייתה אמורה להתקיים על בסיסנו, מטרת כל קבוצה הייתה בעזרת הפרטים והמפה להבין היכן עליה לשים כוח צבאי שייגן בצורה מיטבית על הבסיס, ובחלק השני של המשימה הקבוצות התחברו ויחד עם שתי המפות היינו צריכים לשפר את המיקום של הכוח הצבאי (במשימה זו הצלחנו להגיע לפתרון), במשימה זו היה לי חלק גדול גן מבחינת סדר המשימה וגם בהגעה לפתרון, בעצם במשימה הזו הקבוצה די הלכה אחרי הרעיון שלי שבסוף התברר שהוא עבד.
המשימה הבאה של היום הייתה לתכנן את ההוראות שניתן למטוס, מסוק, צנחן, וכדור פורח מבחינת מהירות כיוון טיסה וכו' על מנת שהם לא יפגשו. במשימה זו היינו צריכים להתחשב בתוואי השטח שהוצג במפה שהביאו לנו ובמגבלות של כל כלי שהמגבשים ביקשו ממני שאקריא לכיתה (גם את המשימה הזו צלחנו) במשימה זו לא היה לנו ממש רעיון טוב לכן התעסקתי בעיקר בסדר המשימה ולדאוג שהדיון שלנו לא מתפזר.
אחרי המשימה אכלנו את המנות קרב ולאחר מכן הוצגה בפנינו עוד חידת איינשטיין. הפעם על חמישה ביניינים ועל שמות הקוד שלהם. למשימה זו נתנו לנו זמן ארוך מאוד של 45 דקות, במשימה השתמשו ברעיון שהצעתי יום קודם לכן והייתי שותף גדול בדרך לפתרון, את המשימה סיימנו מוקדם מהצפוי (תוך 20 דקות) ולכן המגבשים ניסו לשגע אותנו ולמרות שהפתרון היה נכון בוודאות (בדקנו אינספור פעמים) הם לא קיצרו את הזמן והמשיכו את כל יתר 25 הדקות בהן ניסינו כל הכיתה לשמור על דיון סביר משום שהבינו שהמגבשים רק מנסים לשגע אותנו.
לאחר מכן יצאנו למשימת אישית של בניית מבנה תלת מימדי בעל נפח מקסימלי בעזרת הציוד האישי וחפצים שמצאנו בשטח, המבנה שלי היה במקום השלישי בכיתה. המשימה הבאה הייתה שוב בעזרת ציוד אישי ומהשטח לבנות מחסה צבאי התקפי והגנתי, המשימה הזו הייתה הכי גרועה שלי בפער בגיבוש בין היתר בגלל שהמבנה שלי קרס בזמן ההסבר למפקדים.
לאחר מכן היינו צריכים לבנות אוהל קבוצתי גדול והמגבשים ויתרו על המשימה די מהר בגלל שהם ראו שאנחנו אפילו לא בכיוון. משם המשכנו למתקן אחד במגרש המשחקים בו היינו צריכים לעבור בעזרת קרש שטח מסויים, במשימה הזו הייתי יחסית פעיל למרות שלא הספקנו להעביר את כולם. אחרי המשימה נבחנתי בפעם הראשונה על בדח, נבחנתי מול אחד המגבשים, הבדח היה ארוך והצלחתי 21/23 סעיפים.
לאחר מכן עברנו לתרגיל זחילות היו שמונה מקצים והמיקומים שלי היו מקום שלישי, פעמיים שני, ומשם חמש פעמים רצוף ראשון.
אחרי הזחילות חזרנו לארוחת ערב שלאחריה הוצג בפנינו דיון שלטענת המפקדים היה מאוד חשוב והוא היה על מה הייתם עושים במצב בו אתם וחבר נמצאים בשטח אויב כאשר החבר ופצוע ואתם יודעים שאתם תחזרו לבד תצליחו בלי להיתפס ושאם תשארו ותנסו לחזור עם החבר יש סיכוי שלא תספיקו,
הדיון היה יחסית ארוך ולקחתי בו חלק פעיל גדול לבסוף המגבשים עשו סבב בו כל אחד אמר את דעתו ורוב הכיתה כולל אני אמרנו שנשאר עם החבר לא משנה מה, לאחר מכן המגבשים שינו פרט ואמרו שעכשיו אם נשאר עם החבר בטוח ניתפס וחזרו שוב על הסבב, אני נשארתי באותה עמדה ולדעתי הם עשו זאת משום שרוב חברי הכיתה הוסיפו שהיו נשארים עם החבר תמיד/ לא משנה מה/ בכל מחיר והם רצו לראות אם מישהו ישנה את דעתו ובאמת כמה שינו. אחרי הדיון הלכנו לאולם ספורט שם ישנו ושוב לא הייתה הקפצה.
ביום השלישי שוב התעוררנו קצת לפני הזריחה והלכנו חזרה למאהל אכלנו ארוחת בוקר, קיבלנו מנות קרב להמשך היום ומשם המשכנו למאהל שנמצא ליד מגרש המשחקים, שם חילקו אותנו לשלוש קבוצות לכל קבוצה הייתה משימה.
אני התחלתי בקבוצה שבנתה מפקדה בשטח, שזה בפועל אוהל בגודל בינוני עם גג גבוה הקבוצה השנייה בנתה אנטנה גבוה והשלישית חפרה בור כמה שיותר עמוק (מזכיר שהרצפה שם קשה)
לאחר שסיימנו החליפו בין הקבוצות ואני עברתי לקבוצה של האנטנה, במשימה לקחתי חלק פעיל ועזרתי מאוד לצוות, בסוף המשימה היינו צריכים להסתדר תוך זמן קצר בשורה לפי סדרי השקעה במשימה וחברי הקבוצה העידו עלי שהשקעתי ולכן מוקמתי יחסית גבוה.
משם עברנו למתקן בו היינו צריכים לעבור בעזרת שני קרשים שטח שעליו שני פלטפורמות קטנות שעליהן ניתן להעביר את הקרשים ובנוסף היינו גם צריכים להעביר חבית שאותה מחזיקים שני אנשים לפחות, את הכיתה חילקו לשניים והמשימה הייתה תחרות, בקבוצה שלי הייתי מאוד פעיל והקבוצה שלנו ניצחה.
משם המשכנו למתלה שזיפים, היה לנו פעם אחת עם פנים פנימה שבו לא הייתי טוב, פעם אחת עם פנים החוצה שם הייתי טיפה יותר טוב ופעם נוספת מתלה קבוצתי כאשר כל פעם צריכים להיות על המתח לפחות 9 מתוך 16, בשלב השלישי הייתי רוב הזמן על המתח וניסיתי גם להודיע על רוב החילופים שבוצעו על מנת ליצור כמה שיותר סדר בחילופים.
אחרי המתלה שזיפים עברנו למשימה שהמפקדים הודיעו לנו לפניה שמפקד המחלקה בא להסתכל עלינו במשימה הזו. המשימה הייתה לעבור בעזרת בול עץ של 110 קילו 4 בולי עץ כאשר בבול העץ הראשון מבן הארבעה אסור לא לנו ולא לבול העץ שלנו לגעת, המשימה הייתה אחת הקשות ולדעתי בלתי אפשרית, עם זאת לקחתי חלק גדול במשימה והייתי מאוד בולט הן ברעיונות והן בביצוע של רעיונות אלו. כנראה שאחרי המשימה מפקד המחלקה התרשם משום שקראו לי למבחן בדח הפעם מול שלושת מפקדי הכיתה וגם מול מפקד המחלקה (הצלחתי את כל הבדח).
אחרי זה עבדו עלינו שנבצע זחילות, שבסוף לא ביצענו, ולאחר מכן אכלנו את המנות קרב ואז שיחקנו סוג של משחק קופסא חשיבתי רק במציאות, את המשחק שיחקנו בארבע קבוצות ובקבוצה שלי אני הייתי המוביל וגם ניצחנו בסבב הראשון, במהלך המשחק פעלתי בדרך מאוד יצירתית הקבוצה סמכה עליי ב-100 אחוז והייתי המוציא לפועל העיקרי.
אחרי המשחק עברנו לחידת איינשטיין נוספת שמטרתה הייתה למצוא מטוס שנפל בשטח אויב, בחידה הייתי מאוד פעיל ושוב השתמשנו ברעיון שלי מהיום הראשון, את החידה כמעט הצלחנו לפתור והיה לי חלק גדול בזה.
משם המשכנו לדמקה אנושית, גם שם הייתי טוב ותיכננתי לקבוצה מהלך שיביא אותנו למלכה כאשר היינו צריכים להקריב רק מישהו אחד, אחרי שהמהלך יצא לפועל באופן מעולה המגבש הוציא אותי מהמשחק והחליף אותי באחד המתים מהקבוצה השנייה בכלל ואז אמר שבסוף אין מלכות (האמת למה הוא עשה את זה).
לאחר מכן הלכנו בערך 45 דקות סתם ואז התחלנו באלונקה סוציומטרית היה בערך 20 סבבים והיינו ארבעה חברה באנקר באלונקה ובגלל זה כל כמה סבבים המגבש החליף את אחד מאיתנו ממישהו אחר מהכיתה למרות שהגענו ברביעייה הראשונה (אני תמיד הייתי ראשון או שני). אחרי זה הצגנו למפקדים תכנון למחסה צבאי קבוצתי התקפי והגנתי שם גם עקצו אותי על המחסה שהכנתי יום קודם לכן (והתפרק) ואז התחלנו כל הכיתה לבנות אותו. המשימה הזו הייתה לכל המחלקה ותוך כדי היינו צריכים גם לדאוג לכולם לכוס תה ולמנהלות כאלה ואחרות כך שאף כיתה לא הצליחה בכלל להעמיד משהו.
לאחר מכן הלכנו לארוחת ערב ומשם לישון באוהלים מוקדם מהרגיל (הבנו שתהיה הקפצה). אני לא יודע מתי אבל הייתה הקפצה יצאנו עם כל הציוד שיש לנו והיה הרבה והלכנו בקצב איטי בערך 40 דקות, לפני תחילת המסע נפל לי העט חפירה מהתדל ולא הספקתי להחזיר את התדל לגב ככה שהייתי צריך ללכת איתו ביד מה שעוד יותר הקשה וסירבל,
אם כל זה לא מספיק לקראת סוף המסע המפקד עצר אותי, ובהתחלה לא הבנתי למה, אבל אז הסתכלתי אחורה והבנתי שהשקית ציוד אישי שלי נקראה ונפלו בגדים מהשקית על הרצפה ובגלל זה הייתי צריך להישאר עם אחד המפקדים מאחור לדקת התארגנות ואז להמשיך עם עוד יותר סירבול בריצה בשביל להדביק את הפער.
למרות שהחלק הזה בגיבוש היה החלק היחידי בערך שקצת סבלתי ולא נהניתי, אני לוקח אותו באור מאוד חיובי משום שאני חושב שהוא מצביע על המון חוסן מנטלי.
לאחר המסע חילקו אותנו לזוגות ונתנו לנו 20 דקות להעמיד אוהל סיירים, אני והזוג שלי לא הפסקנו לעבוד וממש בנס הצלחנו להעמיד אוהל סיירים יציב (ששרד נגיחה שלי באחד העמודים בלילה). ישנו באוהלי סיירים בערך כחצי שעה ומשם דאגו לי לשקית חדשה לציוד האישי, מה שהוריד לי המון מהסרבול והמשכנו לאולם הספורט שם העברנו את שאר הלילה. במהלך היום היה עוד דיון שאני לא זוכר את הנושא שלו.
היום הרביעי היה הארוך ביותר והתחלנו אותו בהליכה למאהל פריקת הציוד של השינה, ארוחת בוקר והליכה לגבעה שם ביצענו שוב את התרגיל של הצוקון בהליכה והפעם החלק הראשון היה ערימת קבוצתית בלבד.
החלק השני הייתה ערימת חול אישית בלבד.
לאחר המשימה הסתדרנו בסדרי השקעה ובגלל שעשיתי די הרבה סיבובים הייתי במעלה המדרג. לאחר מכן הלכנו לאזור המאהל שנמצא ליד מגרש המשחקים ושם כל אחד הציג למפקדים תיכנון תקיפה לפי דף הוראות שקיבלנו. מסתבר בדיעבד שלא הבנתי נכון את אחד הפריטים החשובים בדף מה שהקשה לי מאוד על התכנון ולכן היה לי תכנון לא טוב, בעוד שהאחרים חזרו מהתיכנונים ללמידת בדחים אני המשכתי לתכנן (עדין עם הטעות הבנה) וביקשתי לתקן. באופן אירוני נתנו לכמה חברה מהקבוצה שלא רצו לתקן לתקן ורק אז איפשרו לי לתקן. בסוף התרגיל ביקשו מאיתנו להתסדר בסדרי השקעה ולמרות שהתכנון שלי היה לא טוב הגלל חוסר הבנת פרט בשל זה שלא הפסקתי לעבוד על התכנון דורגתי מאוד גבוהה בסדרי השקעה.
משם המשכנו לתרגיל זחילות משולב אלונקה כלומר ארבעה ראשונים שמסיימים עושים סבב עם האלונקה. היו שמונה מקצים בראשון הגעתי שני ובכל השבעה הנוספים ראשון, במהלך התרגיל המפקד שאל אותי מאיפה אני ופשוט לא האמין כשאמרתי לו שאני מתל אביב.
לאחר מכן התחלנו מתקן במגרש המשחקים אבל מהר מאוד הפסיקו אותנו בגלל גשם ולכן עברנו לעשות דיון באוהל על האם כדי להכניס שימוש ב AI לצבא.
כמו תמיד הייתי מאוד פעיל והובלתי את הדיון הן בדיעות והן בסדר ובארגון של הדיון.לאחר מכן אכלנו צהריים ומשם המשכנו לתחרות בדחים בתחילת התחרות לפני שידענו מה היא ביקשו שני מתנדבים, כולם הרימו את היד ובחרו בי ובעוד אחד ואמרו לנו שאנחנו מחוץ למשימה ושאנחנו נהיה בקרים ונוודא שאין רמאויות במשימה (את האמת לא יודע למה הוציאו אותנו מהתחרות בדחים כי המפקדים עצמם במילא בדקו גם הם את המתחרים בתחרות בדחים).
לאחר מכן המשכנו לאזור מאהלים אחר שם היינו צריכים כקבוצה לשמוע תיאור מסוים של אזור ולזכור אותו בעל פה, לאחר מכן הראו לנו מפה של האזור לשתי דקות ולאחר מכן היינו צריכים לארגן תקיפה ממקום אחד לאחר. במהלך המשימה אף אחד מהקבוצה לא זכר את המיקום של יעד התקיפה ובין היתר בגלל שזה כבר היה לקראת סוף הגיבוש הרבה חברה מהכיתה הלכו לאיבוד, במשימה הזאת התבלטתי מאוד וסוג של אספתי בחזרה את הכיתה יחד עם עוד שני חברים וביחד תיכננו תקיפה על מקום ששיערנו שהוא היעד שלנו.
לאחר מכן יצאנו למשימה של שתי קבוצות של בנייה מסויימת, שתי הקבוצות ביצעו את המשימה מזעזע והיה נראה שהמגבשים מעבירים אותה בהבלגה. משם התחיל שוב גשם וחזרנו לאוהל שבו שהינו במהלך השעות האחרונות והוצג בפנינו דיון על הפעולות הראשונות שקבוצה של עשרה אנשים המחולקת לשני מטוסים של חמש וחמש צריכים לעשות אם הם מתרסקים בג'ונגל במשימת אויב, גם בדיון הזה הייתי חלק מאוד משמעותי ובלטתי.
לאחר מכן המפקדים הוסיפו פרט שאחד מהצוות הוקש על ידי נחש ונתנו עוד כמה דקות לדיון שגם בהן הייתי חלק משמעותי. בגלל הגשם שהיה הופיעו בשמיים שתי קשתות ואחת מהן הייתה ממש בוהקת ואחת היפות שראיתי (זה לא חשוב סתם רציתי להכניס את זה).
לאחר מכן היה לנו עוד תכנון תקיפה אישי שלדעתי היה בלתי אפשרי ואחרי שכולם הציגו אותו למפקדים הם נכנסו חזרה לאוהל והעלו כמה חברי כיתה להציג את התכנון שלהם, אף תכנון לא היה טוב ויותר מזה כשהמפקדים העלו את האנשים היותר שקטים וכביכול "חלשים" מהכיתה, הם ממש התקילו אותם בשאלות מוגזמות והיה נראה שהם מנסים לשבור אותם לגמרי.
אחרי זה המפקדים נתנו לנו למלא מפה ריקה שהופיעה בבדחים אבל בגלל שרק אחד מהכיתה למד את הבדח הזה הם הפסיקו את התרגיל מהר.
משם הלכנו לאיזור המאהל הראשי שלנו שם הייתה משימה מחלקתית של מעגל כיתות, המשימה הייתה קשה ולא היינו קרובים אבל בגלל שהתחלנו אותה באיחור לא התעכבו עליה. לאחר מכן המשכנו למגרש המשחקים לשני מתקנים אחרונים שהיו ממש קשים אבל כשכולם כבר היו עייפים (היה ממש מאוחר) אני ועוד כמה ממש הובלנו בבירור את המשימה.
בסוף המשימה ממש לפני שחזרנו למאהל אחד המגבשים הצביע על משהו שהיה נראה כמו כוכב ושאל אותנו איזה מטוס זה, כולם היו בשקט ולא ידעו מה לענות עד שאחד מהכיתה אמר לו שזה כוכב ואז המפקד התחיל לצעוק עליו על זה שהוא מזלזל בידע שלו במטוסים ובאופן די מוזר הכוכב/מטוס נעלם מהשמיים כמה שניות לאחר שהמפקד הלך וזה גרם לנו לחשוב שאולי זה לא היה כוכב. בשבירת דיסטנס למחרת המפקד אמר לנו שזה באמת היה כוכב וכנראה עבר ענן שהסתיר אותו (גם זה לא באמת חשוב אבל סתם סיפור מצחיק שרציתי להכניס).
אחרי זה העמידו אותנו ב-ח' ושאלו כל אחד מהם לדעתו חמשת התכונות החשובות ביותר לטיס ולאחר מכן חזרנו לארוחת ערב ורגע לפני שהמפקדים שברו את דיסטנס (באופן חלקי) הם העלו את הדיון החשוב מכל, האם יש חגיגה בלי עוגה! אחרי זה הלכנו לאולם והרגיש שהגיבוש נגמר כולם כבר דיברו אחד עם השני ולסמלים שהיו אחראים עלינו כבר לא היה אכפת.
ביום החמישי רק פירקנו את כל מתחם הגיבוש מילאנו שאלון סוציומטרי התקלחנו שברנו דיסטנס עם המפקדים וחזרנו לתחנת רכבת, וזהו נגמר הגיבוש.
פן אישי
מבחינה אישית אני מרגיש הגיבוש הלך לי טוב. בניגוד ליום סיירות לדוגמא שם אפשר יחסית בקלות להבין איך הלך זה לא מה שקורה בגיבוש טיס.
דבר ראשון הגיבוש הוא ארוך ולכן לכל אחד תהיה משימה או יותר פחות טובות שאפשר לחשוב שהן יהרסו את הגיבוש כשבפועל הן פחות משמעותיות,
דבר שני בגיבוש טיס החלק המרכזי הוא החלק החברתי שם אפשר להתבלט אבל קשה יותר למספר את המיקום שלך ביחס לקבוצה.
אז איך בכל זאת אני מרגיש שהלך לי טוב?
כשאני מביט לאחור על כל הגיבוש אני מחלק אותו לכמה חלקים: דיונים (תחת קטגוריה זו אני מכניס גם משימות קבוצתיות שבוצעו לא בתנועה), חידות איינשטיין, משימות אישיות, מגרש משחקים, בדחים ופיזי. כל לשאר הדברים שעושים בגיבוש הם נטו בשביל לעייף אותכם, להביא אותכם לקצה ולהוציא את האישיות האמיתית שלכם. אז כשאני מסתכל על הגיבוש בפיצול הזה ואני עובר קטגוריה קטגוריה, אני רואה שבכולם למעט נפילות בודדות הייתי שותף ובולט בעוד כשאני מסתכל על שאר חברי הכיתה (למעט אחד) אני יכול לשים את האצבע על לפחות קטגוריה אחת בה הם היו פחות טובים/בולטים.
בנוסף בסיום הגיבוש אחרי השאלון הסוציומטרי כשכבר היינו בתחנת רכבת כמה חברים מהכיתה שראו אותי באו לדבר איתי ואמרו לי שמאוד העריכו אותי בגיבוש והם דירגו אותי ראשון בסוציומטרי גם בהתאמה לטיס וגם בהתאמה ללוחמה (הם באו לדבר על זה מיוזמתם אפילו לא שאלתי). האמירות האלה, חוץ מזה שזה נחמד לדעת שדורגתי גבוהה בסוציומטרי נותנות לי פרספקטיבה חיצונית על איך הייתי בגיבוש מאנשים שבילו איתי בחמישה ימים האחרונים.
מסקנות מהגיבוש
אחרי הגיבוש יש לי כמה דברים שאני יכול לחדד למתגבשים בגיבוש הבא:
מסקנה ראשונה: היא שהדיונים זה אחד החלקים החשובים בגיבוש, אני לא יכול לדעת זאת בוודאות אבל כמות הדיונים שהיו לנו גדולה בפער מכל דבר אחר שעשינו.
מסקנה שנייה: מבחני הבד"חים משתנים מאוד מכיתה לכיתה, בעוד שבכיתות אחרות בחנו המון על הבד"חים, בכיתה שלנו האדם שנבחן הכי הרבה נבחן שלוש פעמים ורק על שני בדחים (כלומר נבחן על אותו בדח פעמיים), אני לדוגמא נבחנתי על שני בדחים למרות שידעתי שלושה.
מסקנה שלישית: בקטעים המחלקתיים לא רושמים כלום! רק מתזזים ומנסים קצת להציק לכם מנטלית, אבל מבחינת הסתכלות לא מסתכלים עליכם בכלל ככה שאם אתם חושבים שיסתכלו בחיוב על זה שהתנדבתם הרבה אתם טועים, מה שכן התנדבות מרובה יכולה לעזור לכם בדירוג הסוציומטרי.
מסקנה רביעית: אין באמת מסעות בגיבוש אבל ההליכות המנהלתיות ארוכות ועושים אותן עם כל הציוד עליכם וזה מסורבל, קחו זאת בחשבון בהתארגנות להליכות.
מסקנה חמישית: מותר לדבר כמעט כל הגיבוש. בסימולציית הגיבוש שאני עשיתי במסלול היה אסור לדבר וזה כנראה היה נכון לגיבושים הקודמים אחרת לא היו עושים לנו את זה אבל ספציפית בגיבוש שלנו היה מותר לדבר. גם בין המשימות בזמנים וגם במהלך המשימות מותר לדבר תמיד.
מסקנה שישית: אין משמעות רצינית לחנט"ר. אצלנו בקבוצה רק חצי היו חנתרים והתפקיד היחידי הוא לקחת זמנים, מבחינת לדבר מותר לכולם אז להיות חנת"ר לא נותן יתרון, ויותר מזה אצלנו בכיתה המפקדים כל פעם בחרו את מי שהיה הכי שקט להיות החנתר (לדעתי בשביל להעיר אותו).
מסקנה שביעית: כל עוד החנתר הוא זה שמבקש והוא מבקש זמן מסוים ואומר זאת בכבוד למפקדים, לא משנה כמה זמן לסוף המשימה הוא מבקש (אפילו חמש שניות לסוף) יתנו הארכה ב90 אחוז מהפעמים.
מסקנה שמינית: כשאתם מגיעים לאולם הספורט תדעו שסיימתם עם ההקפצות. מסקנה תשיעית ואחרונה, הישיבה המזרחית הורגת את הרגליים וחשוב שלא תשנו פוזיציית ישיבה למרות שה קשה.
טיפים לגיבוש
טיפים אמיתיים -
הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת זה תהיו אתם! הגיבוש ארוך והאישיות שלכם תתגלה בסוף ככה שאם ניסיתם להיכנס לדמות מסוימת זה לא יעבוד. מה שכן תנסו להבליט את התכונות החזקות שלכם, לדוגמא: אם יש משימה שאין לכם מושג איך לפתור אותה אבל אתם באישיות שלכם אנשים מאוד כריזמטיים אתם יכולים בלי לתת פיסת מידע לדיון להיות האנשים שמובילים אותו ומסדרים אותו וככה למרות שלא היה לכם מושג במה מדובר אתם תהיו חלק משמעותי מהדיון.
טיפ שני רוב המשימות לא פתירות או לא אפשריות בזמן שיש לכם ואם בטעות הצלחתם משימה ינסו לשגע אתכם כדי שתחשבו שטעיתם או שמהר מאוד יוסיפו פרט נוסף שיהפוך אותה לבלתי אפשרית, ולמרות זאת במשימות אל תפסיקו לנסות לרגע וגם אם מההתחלה היה ברור לכם שהמשימה בלתי אפשרית תנסו לפחות להגיע לאמצע שלה. המגבשים יודעים שאי אפשר לפתור את המשימות ועדין רוצים לראות איך תתמודדו.
טיפ שלישי, לימוד בדחים: הזמנים ללמידה קצרים ולא ידועים לכן תנסו לזכור כמה שאתם יכולים ובהליכות המנהלתיות תנסו להריץ בלופים במוח את כל מה שאתם זוכרים כדי שכשתהיו עם הבדח ביד תוכלו להתקדם ולזכור עוד דברים. כשיש לכם הפסקות לאוכל בסוף ההפסקות תוציאו בדח, כשאתם לפני שינה תוציאו בדח, כשחזרתם מהפסקת שירותים תוציאו בדח ובכללי כל זמן נוסף שיש לכם תנצלו לזה כי אין לזה הרבה זמן.
טיפ רביעי, אם הלך לא טוב המשימה תרימו את הראש לא קרה כלום. מה שצריך לעשות במצב הזה זה לחשוב למשך שתי דקות מה עשיתים לא טוב ומה תשפרו לפעם הבאה ולאחר מכן פשוט לשכוח מהמשימה (זיכרון קצר) כי אם תשארו לחשוב על זה אתם תדפקו לעצמכן את המשימה הבאה והבאה אחריה רק על חשיבות מיותרות.
טיפ חמישי, בכל ההליכות/מסעות תדאגו טוב לארגון של הציוד שלכם, זה לוקח בידיוק חצי דקה לעשות את זה וזה מקל כל כך על ההליכות כשהציוד מאורגן. הציוד לא כבד אבל יש הרבה ממנו ולכן זה מאוד מסודר ואם תדאגו לכך שהוא ישב עליכם בצורה נוחה תאמינו לי זה ישנה לכם את ההליכות מקצה לקצה.
טיפ שישי, בדיונים אל תתעסקו רק בדיעה שלכם ובנושא הדיונים תנסו גם תוך כדי לראות מי האנשים הפחות פעילים ותנסו כל הזמן להכניס אותם לדיון, גם הם וגם המפקדים מאוד יעריכו אותכם על זה.
טיפ שביעי, החלק הפיזי מאוד קצר תנו בו הכל כי הוא נגמר מהר ואפילו תהנו בו כי זה משחרר את הרגליים מהישיבה מזרחית.
טיפ שמיני, תתרגלו ישיבה מזרחית לפני בבית, זה יעזור מאוד לכך שברגליים שלכם יכאבו פחות וככה תהיו יותר מרוכזים במשימות ובפחות בזה שכואב לכם.
טיפים חשובים באמת -
טיפ ראשון לכו לחרבן בלילה, אל תפחדו מהקפצה הם לא יקפיצו עד שלא יראו שכולם במיטות ואם תשמרו הכול בבטן בסוף זה יתנקם בכם.
טיפ שני או שתקדישו עשרים דקות לפני כל שינה לצחצוח שיניים ולהחלפת בגדים או שתשכחו מהיגיינה אישית, לבחירתכם (אני צחצחתי פעמיים ובכללי די זנחתי את ההיגיינה).
טיפ שלישי תאכלו טוב. דואגים לכם להרבה אוכל ואוכל יחסית טוב, אל תחשבו שאם תאכלו אתם תקיאו אחר כך ובגלל זה תאכלו מעט, גם אין הרבה פיזי וגם זה האנרגיה שלכם אז תאכלו טוב.
טיפ רביעי, תשתו מלא מים זה יעזור לזה שלא יהיו לכם התכווצויות שרירים, ואם כן יהיו לכן התכווצויות אתם לא תצליחו לשבת ישיבה מזרחית וזה לא טוב אז תקפידו על שתייה.
טיפ חמישי למרות שאומרים להוריד תשנו עם גרביים, כשמעירים אתכם "בבום" לא יהיה לכם מספיק זמן לגרוב אז עדיף שתשנו עם גרביים.
טיפ שישי תשנו בלילה, כמו האוכל זה גם האנרגיה שלכם ואם לא תשנו מספיק אתם תהיו תשושים והימים ארוכים מאוד אז חשוב לישון טוב כל עוד אפשר.
טיפ שביעי ולדעתי הכי חשוב לפני הגיבוש תקשרו את שרוכי הנעליים בצורה הבאה: תרפו את השרוכים ואז כשהם רופפים תקשרו קשר מאוד חזק שלא יפתח ותשאיר את השרוכים משוחררים, כלומר תקשרו חזק אל לא צמוד לרגל ותבדקו בכמה קלות את שמים ומורידים נעליים בלי להתעסק עם פתיחה ושריכת שרוכים. אם תעשו את זה נכון תאמינו לי שאתם תודו לי בטירוף על הטיפ הזה.
סיכום גיבוש טיס 196
הגיבוש הייתה חוויה מטורפת שאפילו נהניתי בה, ואני בטוח שאני אזכור אותה לעוד הרבה שנים.
אם הגעתם עד לפה אז כנראה שהגיבוש חשוב לכם אז רק שתדעו שלמרות שזה נראה מסובך וקשה אתם תתחברו שם עם אנשים וזה פשוט יטיס לכם את הגיבוש, וזה ירגיש כאילו כל הגיבוש הוא רק כמה שעות (הזמן עובר מהר). אל תשכחו שהגיבוש הוא בערך 50 אחוז מהאם תתקבלו לקורס, ושהשאר זה הירפאות, אז גם אם לא הלך טוב יש עוד סיכוי וגם אם הלך טוב אל תחשבו שכבר התקבלתם.
תהנו מכל רגע ובהצלחה לכל המתגבשים של הגיבוש הבא.
אני עברתי !
Comments