האם אימונים אפקטיביים יכולים לחפות על הרגלי תזונה גרועים?

יש ספורטאים חובבנים שנוטים להתאמן ברמה גבוהה מאוד ואפילו מקצוענית, אבל מה קורה ברגע שהם לא משקיעים בתכנית התזונה כמו בתכנית האימון? ובאיזה גיל זה הכי משמעותי?

יש כל כך הרבה סוגי אימונים שבהם מקפידים במיוחד על יישום עקרונות האימון. השאלה היא האם במקרים אלה ואחרים ניתן להשיג את מטרות האימון השונות עם הרגלי תזונה גרועים? שאלה פשוטה לכאורה.

התשובה?

לא ממש.

פעילויות ספורטיביות מסוגים שונים נעשות על מנת להשיג מטרות אימון מסוימות או יותר מכך.

לדוגמה, ירידה במשקל ואחוזי השומן יחד עם שיפור יכולת אירובית, הגברת חילוף חומרים בסיסי אך גם שיפור יכולת תנועתית פונקציונלית, שיפור מראה אסתטי אך בד בבד העלאת צפיפות העצם וכך הלאה.

מטרות אלו ואחרות מצריכות התייחסות מעמיקה ומקצועית בשני רבדים: מחד, תכנית אימון מתאימה ומושכלת, ומאידך תכנית תזונה המתאימה להשגת המטרה.

העניין השכיח במחוזותינו בשנים האחרונות מאופיין במקרים בהם מתאמנים ברמות שונות מבצעים אימונים ברמה ממש גבוהה, באופן אפקטיבי, ולעתים אף בדומה לספורטאי הישג, אך בכל הקשור לתפריט התזונתי הם מתנהלים באופן גרוע במיוחד וכלל לא בהלימה למטרת האימון אותה הם מעוניינים להשיג. כתוצאה מכך חווים הספורטאים תסכול רב מכיוון שמשקיעים הרבה בפעילות הספורטיבית (לעתים גם למעלה מ-20 שעות בשבוע) ועדיין אותו מתאמן לא משיג תוצאות שהוא מרוצה מהן.

הקפדה על תפריט תזונתי למשך תקופה ארוכה שזה אומר שנים, או אולי למשך כל החיים, מהווה את אחת המשימות הקשות ביותר בכל הקשור לאורח חיים בריא.

על ציר הזמן מדובר על ויתורים לא מעטים על מזונות שמשפיעים מאוד על מצב רוח, הרגשה טובה באופן כללי ועוד. מה גם שאכילה רבה בשנים האחרונות נעשית כלל לא ממקום של רעב, אלא דווקא בשל אכילה רגשית לרבות: דיכאון, בדידות, דימוי עצמי נמוך ועוד.

ישנם מקרים אבסורדיים בהם מתאמנים שונים משקיעים שעות רבות במהלך השבוע באימון גופני, רוכשים תוספי תזונה (ואפילו סטרואידים אנבוליים ואחרים לעתים), שוכרים איש מקצוע שיסייע להם בתהליך של השינוי (מדריך כושר, קואצ'ר בריאות), אך בשל הרגלי האכילה הגרועים לא ממש ניתן להגיע לתוצאות הרצויות, וזה יכול להימשך ככה שנים.

ההשקעה האישית בפעילות הגופנית, הממון הרב המוצא על בסיס קבוע חודש בחודשו, משפיעים בחלק מהמקרים על איכות החיים כגון: חוסר שביעות רצון מהתוצאות ותסכול בשל כך, אוברדרפט בבנק בשל ההוצאות הכספיות העצומות ועוד. אפשר להתאמן ביעילות ולאכול הכל? מסתבר שלא ממש. הדבר תלוי כמובן בגורמים רבים נוספים, ועל מנת לענות על השאלה הזו באופן מקצועי נציין את המשתנים הבאים המשפיעים:

הגנטיקה של המתאמן.

במה מתבטאים הרגלי התזונה הגרועים? האם בעודף קלוריות בתפריט, חוסר בקלוריות בתפריט (דיאטה היפוקלורית), יחס לא מושכל בין אבות המזון השונים? מיעוט בחלבונים? שתייה לא מספקת במהלך היום? מעט מדי ארוחות וכדומה.

באיזו מידה ישנה הקפדה על אורח חיים ספורטיבי לרבות: הקפדה על שינה מספקת, הימנעות מצריכת אלכוהול ועישון וכדומה.

אם כך, על מנת להשיג מטרות אימון שונות ובמיוחד אלה הכרוכות בהיקפי אימון ועצימות גבוהים, אין ברירה. יש צורך באימוץ תפריט תזונתי מושכל והרגלי אכילה טובים ככל שניתן – דבר שניתן להשיג רק על ידי ייעוץ עם דיאטן ספורט המתמחה בתחום זה.

הדבר קריטי כשמדובר באימוני סבולת ארוכים, פיתוח גוף, קרוספיט ועוד. אז העצימות ו/או היקף האימון גדולים במיוחד וללא הקפדה על הרגלי תזונה טובים ניתן לא רק שלא להשיג את התוצאות הרצויות, אלא תיתכן גם פגיעה במצב הבריאותי.

הגיל כפקטור קרדינלי להשגת המטרות השגת מטרות אימון שונות עד גיל 40 או לאחריו, לא ממש זהה למרבה הצער.

מהעשור הרביעי חלה ירידה ביכולת הגופנית, תהליכי ההזדקנות מואצים יותר (גם אם הדבר לא ממש נראה מבחינה אסתטית), הסיכוי לעלות במשקל ובאחוזי השומן עולה גם הוא, ולכן הקפדה על הרגלי התזונה חשובה עוד יותר בעשורים המתקדמים של החיים.

בגילאים צעירים ניתן לומר שבמובן מסוים הגוף "יוותר" על חטאים קטנים בתחום התזונה שנעשים לפרקים.

חילוף החומרים גבוה יותר והצעירים עשויים להיות פעילים גופנית יותר מהמבוגרים ולכך השלכות על מידת השגת התוצאות באופן כללי.

אם כך, הרגלי תזונה גרועים ישפיעו יותר לשלילה אצל מבוגרים מאשר אלה שבגילאים צעירים יותר וחשוב גם להביא זאת בחשבון.

לסיכום, אי אפשר להסתפק באימונים אפקטיביים ויש צורך, בלית ברירה, לאמץ גם תפריט תזונתי מקצועי ומושכל. הדבר אקוטי עוד יותר עם העלייה בגיל וחשוב להביא זאת בחשבון. יפה כמובן שעה אחת קודם.